יישום נכון של חומרי צביעה על גוף המטוסים
כאשר מצבעים את גוף המטוס, מדובר במשחק בעל סיכון גבוה – בעיקר בכל הנוגע לטמפרטורה. אם השטח נהיה חם מדי, עלולות להופיע בועות על הצבע. אם הטמפרטורה נמוכה מדי, הצבע לא יתחבר כימית לגוף המטוס, והציפוי יתפרק מיד כשהמטוס יגיע לטמפרטורות קרות בגובה 35,000 רגל. זו תקופה קצרה מאוד. לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. במקום לנסות לחמם את כל האסם – מה שמבזבז זמן וכסף – האור האינפרא-אדום חודר ישירות דרך שכבת הצבע. האור פוגע ישירות בצבע. הסוד נמצא בשליטה. אי אפשר פשוט לחמם את המטוס באמצעות חום, ולקוות לתוצאות טובות. אנו משתמשים במנורות קוורץ-הלוגן, שמאפשרות לנו לשלוט בחום באזורים שונים של המטוס. על ידי שינוי ההספק של המנורות והמרחק ביניהן, אנו יכולים לוודא שהחלקים המעוקלים של המטוס יקבלו את אותו טיפול כמו החלקים השטוחים. יש צורך במספיק אנרגיה כדי לגרום לצבע להתקשות, אך יש לשמור על מרחק מתאים בין המנורות. אם המנורות קרובות מדי, הן עלולות לגרום לפגיעה בצבע. לגבי הציוד, אנו משתמשים במעטפות מזכוכית קוורץ, שמאפשרות לאור האינפרא-אדום לעבור דרכן בלי להיחסם. המנורות נמצאות במסגרות שניתן להזיז אותן לאורך גוף המטוס. מכיוון שאנו משתמשים בהספק גבוה, אנו משתמשים בחיבורים עמידים, כדי ששום דבר לא יישרף או יתחמם יותר מדי. ובכנות? הציוד הזה נבנה כמו טנקים – כי חייבים שכך יהיה. האסמים הם מקומות רועשים, רוטטים ומלאי אבק. אם הציוד פגיע, הוא לא יחזיק מעמד יום אחד. ועכשיו, הבעיה… תהליך הייבוש באמצעות אור אינפרא-אדום הוא מהיר מאוד – מימים לשעות בלבד. זו יתרון עצום להחזרת המטוסים לשימוש. אך האור האינפרא-אדום יכול לפעול רק אם הוא יכול “לראות” את הצבע. זה תלוי בזווית הראייה. אם המנורות לא ממוקמות בצורה נכונה סביב החלקים השונים של המטוס, ייווצרו אזורים קרים בצבע. כדי לפתור זאת, יש צורך במערכת שמאפשרת שליטה מדויקת במיקום המנורות, או בטכנאי שיודע איך להגדיר את המיקום שלהן באופן ידני. האנרגיה חייבת לפגוע בצבע בזווית של 90 מעלות. אם זה לא קורה, קצב הייבוש יורד, ועלולה להיווצר תקלה בצבע כשהמטוס יהיה בשימוש.