למה אנחנו מכניסים את הנורות של החדרי אמבטיה ל”מבחן האדים הקשה”
חשבו על המקום בו נמצא מחמם האמבטיה – זה מקום אכזרי ביותר. יש שם אדים סמיכים, טיפות מים ישירות על הנורה, והטמפרטורה משתנה מקור לחום קיצוני בתוך שניות בלבד.
אם החסימות של הנורה אינן מושלמות, או אם יש סדק קטן בצינור הקוורץ, הנורה תיהרס. היא עלולה להישרף או, גרוע מכך, לגרום לקצר חשמלי. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן הנורה תחזיק מעמד. במקום זאת, אנחנו מנסים להרוס אותה.
הבעיה עם הלחות
רוב מחממי האמבטיה האלו משתמשים בנורות קוורץ בעלות גלים קצרים. הקוורץ מצוין להעברת חום, אך נקודות החיבור – שם האלקטרודות נפגשות עם החוטים – הן הנקודות החלשות.
המים מצליחים לחדור לחסימות האלו באמצעות תופעת הקפילריות. כשהלחות פוגעת בחלקים החשמליים, יכולה להתרחש תהליך של אקסודציה או פגיעה חמורה בנורה.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים במבחני זקנה בתנאי לחות גבוהה. אנחנו מכניסים את הנורות לחדר בעל לחות של 85%, ומשנים את הטמפרטורה כל הזמן. זו דרך לחקות שנים של שימוש באמבטיה עם אדים, בתוך כמה שבועות בלבד. זה מכריח את החסימות ואת השכבות העמידות למים לעמוד בתנאים קיצוניים.
חיפוש אחר כשלים
אנחנו מחפשים שני דברים עיקריים: האם החסימות עובדות כראוי, והאם הזרם החשמלי יציב?
אם ההתנגדות החשמלית משתנה במהלך המבחן, זו סימן אזהרה. זה אומר שגז ההלוגן דולף החוצה, או שהמים חודרים פנימה. הנורה עשויה להיראות בסדר כשמדליקים אותה, אך אם החומרים שמשמשים לחיזוק הנורה אינם מתאימים ללחות גבוהה, היא תיהרס כבר לאחר שלושה חודשים של שימוש בבית אמיתי.
האיזון העדין
זו הבעיה הקשה – אי אפשר פשוט להפוך את החסימות ל”חזקות יותר”.
כשהנורה מתחממת, האוויר שבתוכה מתרחב. אם נעשה את החסימות חזקות מדי, לא יהיה מקום להתרחבות הזו, והזכוכית עלולה להישבר. זו איזון עדין בין מניעת חדירת מים לבין אפשרות לנשימה של הנורה, כדי שהיא לא תישבר תחת הלחץ.
אנחנו משתפים את דוחות הבדיקה האלו, כי תווית “עמיד למים” אינה אומרת הרבה אם אין הוכחות לכך. רוצים נורה שתעשה את עבודתה בלי לגרום לקצר חשמלי ברגע שמישהו לוקח אמבטיה חמה.